52% מהנשים שילדו פעם אחת סובלות מצניחה של אחד מאברי האגן.

​

צניחה זהו מצב בו יש קריסה פנימה של אחד מקירות הנרתיק-

מלפנים זוהי צניחה של שלפוחית השתן לכיוון הנרתיק- מצב זה נקרא cyctocele

מאחור זוהי צניחה של הרקטום לכיוון הנרתיק- מצב זה נקרא rectocele

מלמעלה זוהי צניחה של הרחם לכיוון הנרתיק- מצב זה נקרא enterocele

​

ישנם דרגות חומרה שונות לצניחה אותם קובע הגניקולוג המטפל או אורוגניקולוג.

​

דרגה אחת- האיבר הצנוח דוחף מעט את קיר הנרתיק בשליש העליון והפנימי ביותר של הנרתיק ובדר"כ אינה מורגשת

דרגה שתיים-האיבר הצנוח דוחף את קיר הנרתיק ומגיע לשליש השני (אמצע) של הנרתיק, יכולה להתבטא בתחושת כבדות באזור רצפת האגן והרגשה "לא אסופה"

דרגה שלוש- האיבר הצנוח דוחף את קיר הנרתיק ויוצא מחוץ לנרתיק (מצב זה לרוב ידרוש התערבות ניתוחית)

 

צניחה של אחד מאברי האגן יכולה לגרום להרגשת כבדות או הרגשה "לא אסופה" בעיקר אחרי עמידה ממושכת או מאמץ. בנוסף יכולה לגרום לקושי בהתרוקנות או לדליפה של שתן או צואה.

 

הגורם הנפוץ ביותר לצניחה היא לידה. גורמים נוספים הם עצירות, משקל עודף, גיל המעבר ועוד.

 

הטיפול הפיזיותרפי בצניחה מתמקד בהדרכה לעבודה נכונה עם הגוף בשגרת היום יום, התאמת תרגול או אימון בטוח על מנת לא להחמיר את הצניחה וחיזוק שרירי רצפת האגן על מנת להפחית את הסימטומים ולמנוע החמרה של הצניחה.