אנחנו הנשים יודעות דבר או שניים על כאבים, כמעט כל אחת ואחת מאיתנו חוותה בחייה כאב באזור האגן כתוצאה מדלקת או זיהום, ברוב המקרים הכאב חולף עם ריפוי הדלקת או חלוף הזיהום. אך יש נשים החוות כאבי אגן למשך תקופות ארוכות וממושכות.

​

כאב יכול לשבש לנו את השגרה ולמרר לנו את החיים. תוסיפו לזה פחד מהלא נודע וחשש מהבאות ואז החיים בכלל הופכים לקשים. כשהכאב מופיע באזור אינטימי הרבה נשים מתקשות לדבר עליו ולטפל בעצמן.

​

כאבי אגן כרוניים (הנמשכים מעל חצי שנה) נפוצים יותר ממה שחושבים- בין 15%-20% מהנשים סובלות מכאבי אגן שונים.

הכאב יכול להופיע במגוון צורות תחושות- יש המדווחים על כאב שורף, צורב, פועם, דוקר, מעקצץ או רגישות יתר של האזור.

כמו כן הכאב יכול להופעי באופן קבוע או רק בפעילויות או תנוחות מסוימות כמו קיום יחסים, עמידה ממושכת, רכיבה על אופניים או לבישת בגדים צמודים, הכאב יכול להופעי בשעות שונות ביום או כשעייפים.

כאב היא תחושה אישית אשר נתפשת באופן שונה אצל כל אחד ואחת לכן יש שיגדירו את הכאב שלהם כבלתי נסבל ויש שיגדירו אותו כקל או בינוני. בנוסף היכולת שלנו לסבול כאב גם היא משתנה בין אנשים.

​

הכאב יכול להופיע באזור פתח הנרתיק או עמוק יותר בתוך הנרתיק, בפי הטבעת, בעצם הזנב, בעצמות האגן, בפרקי הירכיים או הגב התחתון, בעכוז או במפסעה.

​

יש אנשים שחיים עם הכאב במשך שנים גם אם הסיבה להם לא ברורה, לעיתים הכאב מתחיל מזיהום ,דלקת, תגובה אלרגית טרואמה או אירוע מלחיץ. כאבי אגן יכולים להיות קשורים למצבים רפואיים שונים כמו דלקות בדרכי השתן, מעי רגיז, אנדומטריוזיס ופיברומיאלגיה.

​

כאבים בזמן קיום חסי מין נקראים בשפה הרפואית "דיספראוניה"- שם זה הוא כללי, בתוכו יש סוגים שונים המחולקים לפי מיקום, אופי וסיבת הכאבים.

​

וולוודיניה- או בשמה הנוסף וסטיבוליטיס, כאב בפתח הנרתיק המופע במגע וגורם לתחושת שריפה, צריבה, אי נוחות או כאב ותחושות אחרות. הכאב יכול להיות ממוקד או מפושט גם לאזורים סמוכים. נשים הסובלות מוולוודיניה יתקשו בקיום יחסי מין, החדרת טמפון, לבישת ביגוד צמוד, ישיבה או נסיעה על אופניים. אצל נשים עם וולוודיניה נמצא ריבוי של קצות עצבים באזור הפות וזו הדיעה הרווחת כיום לגבי הסיבה לכאב- איפשהו בדרך מהמוח ועד לקצות העצבים באזור הפות ישנה הפרעה בהולכה העיצבית שגורמת לרגישות יתר באזור. הרפואה של היום מתקשה לזהות "קצר" בהולכה העיצבית ולכן עד שאישה מקבלת אבחנה של "וולוודיניה" היא עוברת אצל המון רופאים ואנשי מקצוע שלא מוצאים דבר בבדיקותיהם ולוקח המון זמן ואנרגיות עד שמוצאים את המומחה שידע לאבחן ולתת טיפול מתאים.

​

וגיניזמוס- זהו כיווץ לא רצוני של שרירי רצפת האגן והשרירים בפתח הנרתיק, דבר הגורם לקושי עד כדי חוסר יכולת לקיים יחסי מין בחדירה (גם אם האישה מאוד רוצה), להחדיר טמפון או לבצע בדיקה גניקולוגית. נשים הסובלות מוגיניסמוס נתקלות הרבה עם אמירות כמו "הכל בראש שלך" ומסתובבות עם תחושת אכזבה מגופן. לרוב אלו יהיו נשים צעירות מתחת לגיל 30. במהלך הטיפול הפיזיותרפי משתמשים בטכניקות להורדת מתח והרגעת האזור, הסבר על רצפת האגן ולימוד האישה איך לכווץ וחשוב מזה איך לשחרר ולהרפות את שרירי רצפת האגן שלה.

​

ישנם עוד סוגים שונים של כאב באזור האגן, חלקם קשורים בעצמות האגן, חלקם בעצבים וחלקם בשרירים וברקמות החיבור, כמו כן יש כאבים הנובעים מצלקות, שינויים הורמונליים, טראומה פיזית או נפשית, מחלות הקשורות לאברי האגן או סיסטמטיות (שאינן קשורות באופן ישיר).

חשוב להגיע למומחה בתחום על מנת לאבחן את הבעיה ולהתחיל לטפל. הטיפול בכאב יכול לשלב מספר גורמים כמו נטילת תרופות או משחה מקומית במקביל לטיפול פיזיותרפיה ותרגול, כמו כן במקרים מסויימים מומלץ לערב גם טיפול משלים, פסיכולוגי או סקסולוגי (בצידה ועולה הצורך)